משנת ארץ ישראל על משנה בבא מציעא א׳:ז׳

7 עפ”י כתב יד קופמן

8 מצא גיטי נשים ושחרורי עבדים – שטר שכתב אדם לגרש את אשתו או לשחרר את עבדו. דייתיקי – דייתיקי היא מילה יוונית שמשמעה שטר διαθήκηdiateke, מתנה – שטר שכתב אדם לתת מתנה לאדם אחר. דייתיקי משמשת לרוב בזיקה לצוואת שכיב מרע. כך גם ביוונית משמעות המילה בעיקר צוואה, אך גם כל מעשה משפטי אחר הנעשה באמצעות שטר δια ביוונית היא מילית לציון הדרך או כלי הביצוע, ובתוספתא נמסרה נוסחה של הדייתקי: "דא תהא לי לעמוד ולהיות, אם מתי יינתנו נכסיי לפלני" בבא בתרא פ"ח ה"י. כלומר, כתיבת שטר זה תהיה לסגולה כי אעמוד מחוליי, אך אם אמות הריני נותן את נכסיי לפלוני. נוסח מעין זה נמצא בפפירוסים, בלי הדגשת הסגולה אשר הכותב מצפה לה. גם בתוספתא סתם דייתיקי היא צוואה. שטר מתנה הוא שטר נתינה לאחר, שכותב אדם בריא. לעיתים הדייתיקי מכונה דייתיקי מתנה, כלומר שטר מתנה משנה, מועד קטן פ"ג מ"ג. ושוברים – קבלה על קבלת מתנה.

9 הרי זה לא יחזיר שני אומר כתובים היו ונימלך שלא ליתנן – שטר כזה אמור להיות בידי המקבל, ולכאורה אין כל נזק אם יינתן לנותן. הרי הנותן החליט לשחרר את העבד, או לתת מתנה, ואם השטר יוחזר אליו ישתמש בו וישחרר את העבד. אלא שכמובן החשש הוא שהנותן חזר בו, אם לאחר שנתן את השטר התחרט, ואם התחרט לפני נתינת השטר. כך או כך, החזרתו לנותן תגרום לתקלה. גם כאן בתוספתא הסבר מתאים למשנה הקודמת: "מצא גט אשה, בזמן שהאיש מודה יחזיר לאשה, אם לאו לא יחזיר לא לזה ולא ולזה" פ"א ה"ו.

10 למעשה, כל מצב עלול לגרום לתקלה. כך למשל אם האישה גורשה היא עתה מגורשת, ואם יוחזר השטר לבעל תחזור להיות אשת איש, ללא קידושין מחודשים, ולמעשה תחיה באיסור עם בעלה. אם קיבלה בעבר את הגט והתחתנה עם אחר נישואיה כשרים, אבל כאשר הגט מוחזר לבעל נישואיה לאחר פסולים. כלומר בכל מצב עלולה להיגרם תקלה, בין אם יוחזר השטר בין אם לא יוחזר. ההלכה צריכה להכריע מהי התקלה המינימלית, וכמובן הסכם בין בעלי הדבר מקטין עד מאוד את החשש לתקלה. עם זאת בירושלמי ח ע"א מצויה גם דעה שלישית, שאיננה במשנה, שלא יחזיר את השטר גם אם המלווה והלווה מסכימים על כך, מתוך החשש ששניהם עושים קנוניה נגד הלקוחות.

11 במשנה גיטין פ"ג מ"ג מובא דיון בשליח למסירת גט שאבד ממנו הגט ומצאו לאלתר. הגט כשר. הגמרא בבלי, כז ע"א מוצאת סתירה בין המשניות ומתרצת תירוץ רגיל של "הכא במאי עסקינן", שהמשנה שם במקום שהשיירות מצויות. כפשוטו הסבר זה נזקק לצורך הסברת המציאה "לאלתר" על אתר, ושתי המשניות אינן סותרות. שם אין כל חשש שמא הבעל התחרט, הרי יש הלכות המונעות מהבעל שמינה שליח להתחרט.

12 כידוע לפי מסורת חז"ל בימי גזרות הדת שלאחר מרד בר כוכבא הונהג לקרוע גיטין שניתנו, כדי שלא תישאר עדות על כך. משנתנו מעידה שלא כך היה הדבר במקרה זה, והגט לא נקרע. תמיד ניתן לתרץ שזו משנה קדומה, או שהיא עוסקת בעיקרון ולא בצד המעשי האם ניתן למצוא גט.